פסק-דין בתיק ת"א 12499-06

מבוא

1.                   התובע, יליד 4.1.1970, נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 30.3.06. התביעה שבפני היא לפיצוי על נזק הגוף שנגרם לו בתאונה. אין מחלוקת באשר לחבות הנתבעת לשאת בנזק זה.  

2.                   חבלת התובע בתאונה הייתה בעיקרה בצד הימני והוא נפגע בברך, בקרסול, בכתף ובצלעות.  הוא הועבר לבית החולים שערי צדק ולאחר טיפול ראשוני הוא שוחרר לביתו.

הנכות הרפואית

3.                   ד"ר עמוס פייזר, מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, בדק את התובע וערך חוות דעת שבמסגרתה התייחס לשני האיברים שהפגיעה בתובע הותירה בהם נזק קבוע: ברך ימין וכתף ימין.  הוא מתאר בפרק התלונות כי התובע התלונן על הגבלה בתנועת הכתף ועל כך שהיד מתעייפת. ביחס לברך מתוארת תלונה על כך שהיא מתנפחת לאחר עמידה של כמה דקות, קושי להתכופף וללכת הליכה ממושכת. עוד מזכיר המומחה תלונה על כך שההגבלה בתנועות אינה מאפשרת לו לעבוד כמכונאי אופנועים. 

4.                   בפרק הבדיקה נכתב כי לא נמצא דלדול בשרירי חגורת הכתפיים, התובע מתהלך בצליעה על ברך ימין ונזקק לברכיות בשתי הברכיים. בדיקת התנועתיות של הכתף הראתה כי כתף ימין מוגבלת בכיפוף (135 מעלות לעומת 160 מעלות); באבדוקציה (130 מעלות לעומת 160 מעלות; ובסיבוב הפנימי (הגעה עד ל- 3 L לעומת 6 T ביד שמאל). המומחה התייחס גם לברך שבבדיקתה מצא רגישות בסדר מפרקי מדיאלי. בדיקות הדימות שערך המומחה העלו ממצאים וכך גם בדיקת אולטראסאונד לכתף ובדיקות MRI.

5.                   המומחה כותב בפרק הסיכום והמסקנות כי נותרה לתובע הגבלת תנועה, רגישות בסדק המפרקי המדיאלי, חולשה קלה של ה- PCL ורגישות פטלופמורלית. הוא העריך את הנכות בשל הברך ב- 10%.  בהתייחס לכתף הוא כתב כי נותרה מגבלה מזערית בתנועה המלווה בכאבים. נכותו היא בגובה של 5% ומתוכה הוא מציע לזקוף לחובת התאונה שני שלישים. הנכות הרפואית הכוללת של התובע היא אפוא 13%.

6.                   התובע עבר ניתוח ארטרוסקופיה בברכו ביום 19.1.09 ולאחריו נבדק על ידי המומחה שוב. המומחה מתאר בחוות דעתו המשלימה כי התובע הולך בצליעה ונעזר במקל הליכה, מפרט את טווח התנועות בברך ואת ממצאי הבדיקות האחרות. הוא מציין כי לאחר הניתוח נותרה הנכות כפי שהייתה ולא חלה החמרה.

7.                   על אף שלכאורה מדובר בנכות קלה יחסית, התובע אכן נעזר מעת לעת במקל הליכה; במהלך הדיון שהתנהל הוא הרבה לעבור ממצב של עמידה למצב של ישיבה ולהיפך והרושם שנוצר הוא כי לפחות מבחינה סובייקטיבית המדובר בנכות חמורה בהרבה מזו שניתן ללמוד עליה מתוך חוות הדעת הרפואית.

הנזק

8.                   התובע טוען כי מאז התאונה וכתוצאה ממנה הוא סובל מכאבים עזים בברך ימין, קרסול ימין, כתף ימין ולעתים נדירות גם מכאבים בחזה. הוא מוגבל בהליכה ובפעילות פיזית ונזקק לטיפול רפואי. בשל מצבו הוא הונחה להיעזר במקל הליכה והוא אוחז אישור מהרופא המטפל על כך שעליו להעזר במקל כאמור.  הוא מתאר כי הברך מאבדת איזון בעת ירידה במדרגות, כואבת לו לאחר עמידה או ישיבה ממושכת ולעיתים ננעלת.

הפסד ההשתכרות

9.                   התובע הוא מכונאי אופנועים במקצועו והוא בעל השכלה של 10 שנות לימוד.  בשנת 2003 הוא עבר קורס מכונאות אופנועים וסיים את לימודיו בשנת 2009 כך שיש לו תעודת מקצוע כמכונאי. 

10.               באשר להיסטוריה התעסוקתית שלו התובע תאר כי עבד במספר מקומות עבודה שהיו מוסכים שונים לתיקון אופנועים. החל מיום 1.9.2003 ועד ליום 31.7.2006 הוא עבד במוסך יוני אופנועים כאשר מדי פעם היו הפסקות בעבודתו. התאונה אירעה בעת שעבד במקום עבודה זו. הוא חזר לעבוד באופן מיידי, עבד במשך מספר חודשים והפסיק. החל מחודש ספטמבר 2006 הוא קיבל דמי אבטלה וזאת עד ליום 31.8.2007. הוא חזר לעבוד באותו מקום עבודה, מוסך יוני אופנועים בחודש ספטמבר 2007 ועבד שם עד לחודש מאי 2008. לדבריו באותו שלב הופסקה העסקתו בשל כך שלא היו מוכנים לסבול את קצב העבודה הירוד מאוד שלו. בחודשים יוני ויולי 2008 הוא עבד במוסך דראג אופנועים בירושלים כאשר במקביל עבד במוסך אחר בחודשים מרץ- דצמבר 2008 כדי להתכונן לבחינות לקבלת דרגה מקצועית.

11.               החל מחודש יולי 2009 עבד התובע בתפקיד אינסטלטור באוניברסיטה העברית והוא עשה כן עד לחודש מאי 2010 ואז פוטר לאחר שמקום העבודה לא רצה שיצבור תקופת העסקה של שנה.  הוא מתאר כי אף שהעבודה כשרברב קשה לו הוא התאמץ להתמיד בה ולשמור עליה.

12.               לתצהירו צרף התובע את תלושי השכר שלו לפני התאונה ולאחריה וכן ערך ריכוז של הנתונים. מתוך המסמכים עולה כי שכרו הממוצע לשנת 2005 עמד על 4,100 ש"ח (ברוטו בניכוי מס הכנסה); לשנת 2006 (עד לתאונה) 4,146 ש"ח; לשנת 2007 (לאחר שובו לעבודה) -3,771 ש"ח.

13.               בתצהיר משלים שהגיש לפני ישיבת ההוכחות הוא מתאר כי לאחר שפוטר מעבודתו באוניברסיטה הוא היה מובטל ואז הצליח להתקבל שם שוב לעבודה שעתית כאיש אחזקה בקמפוס בגבעת רם וזאת החל מיום 12.9.11. בכדי לשמור על העבודה הוא מסתיר את מגבלותיו. במקביל הוא משלים את הלימודים ונמצא בשלבים הסופיים לקראת קבלת תעודת מנהל מוסך. התובע מבהיר בתצהיר כי הוא סובל מבעיה של קשב וריכוז ובעיות בכתיבה ובקריאה ולכן מתקשה במבחנים אך מצליח לעשות אותם בשל הקלות שקיבל. הוא סבור כי בשל מגבלה זו, שאינה קשורה לתאונה, קשת המקצועות שפתוחה בפניו היא מוגבלת.

14.               בחקירה הנגדית אישר התובע כי סיים 10 שנות לימוד וכי אין לו תעודת בגרות (עמ' 3); הוא תאר את שחרורו מהצבא והרקע לשחרור וכן את הבעיות מהן סבל בזמן הלימודים בבית ספר (עמ' 5). באשר לעבודה הנוכחית אמר התובע כי הוא עובד במשרה מלאה ומשתכר 25 ש"ח לשעה. הוא עובד חמישה ימים בשבוע - בין השעות 07:00 ל- 15:00.  באשר לשימוש במקל אמר התובע כי אינו נעזר בו כל הזמן וכי אם ילך עמו למקום עבודה לא יקבלו אותו (עמ' 8, ש' 6).

15.               לטענת התובע הוא מוגבל ביכולת לבצע עבודת מכונאות אופנועים ומתקשה בנשיאת משאות ופעילות של היד בשל הפגיעה בכתף; אינו מצליח לפרק גלגלים של קטנועים אלא אם הוא נעזר בעובד אחר; אינו יכול להתכופף בשל נעילת הברך ונזקק לעתים לשכיבה. כאשר מבחינים בכך מעבידיו השונים הם מבינים שאין לו ערך רב בביצוע עבודת המכונאות. בתצהיר המשלים הוא מוסיף כי מצבו הרפואי רק מחמיר וקשיי התעסוקה מתגברים.